דילוג לתוכן דילוג לתפריט תפריט נגישות

21 יתומים נישאים בחודש חשוון

החודש, נשארנו עם 21 יתומים ו-636,600 שקלים. מכאן אי אפשר יותר לקצץ. זהו ממש הלשד. מי בעולם יכול להרים סכום של 636,600 ש"ח? מי יוכל לתת מענה לכל כך הרבה דמעות, כל כך הרבה יתומים, כל כך הרבה רגשות? מי יוכל למלא את הצרכים הבסיסיים האלה, של הכנסת כלה וחתן יתומים, או יתומים חיים שמצבם גרוע אף יותר?

עוד בקשה שמלווה סיפור-ספוג-דמעות, עוד בקשה על מקרה מצמרר, עוד אחת שהלב נעצר לשמוע. שמונה עשר יתומים יתחתנו החודש? עשרים? 
בקופת העיר, באגף סיוע לנישואי יתומים, יושבים עם הרשימות. כל בקשה עוברת בירור ממוקד, ויודעים בדיוק מהן ההוצאות ההכרחיות שם, על מה אי אפשר בשום אופן לוותר, ורק אלו נכנסות לסיכום הכללי. 
החודש, נשארנו עם 21 יתומים ו-636,600 שקלים. מכאן אי אפשר יותר לקצץ. זהו ממש הלשד. 
מי בעולם יכול להרים סכום של 636,600 ש"ח? מי יוכל לתת מענה לכל כך הרבה דמעות, כל כך הרבה יתומים, כל כך הרבה רגשות? מי יוכל למלא את הצרכים הבסיסיים האלה, של הכנסת כלה וחתן יתומים, או יתומים חיים שמצבם גרוע אף יותר?
הפעם, בקופת העיר מחפשים, מעבר לכל אותם תורמים יקרים וחשובים שתורמים כל פעם מחדש, באהבה וברצון את תמצית לבם – גם שלושת אלפים ושלושים יהודים שיקומו ויקחו על עצמם, כל אחד, מאתיים ועשרה שקלים עבור היתומים הנישאים בחודש הזה, עשרה שקלים ליתום. 
שלושת אלפים ושלושים משפחות שיעמדו על רגליהן ויאמרו: החודש הזה עלינו. שלושת אלפים ושלושים אנשים אמיצים, שיפרישו מעצמם מאתיים ועשרה שקלים, עשרה שקלים ליתום, יניחו אותם על השלחן ויאמרו: אין מצב שכל היתומים האלה ילכו לחתונתם בחרפה. אין מצב שקופת העיר לא תוכל למלא את הצורך הזה. הפעם, בחודש חשוון, נהיה אנחנו אלו שלוקחים את הענין על עצמנו. 
שלושת אלפים ושלושים משפחות שירימו את הגליון, יקראו אותו באכפתיות, בהערכה, בכאב ובהשתתפות, וישלחו אותו ישר למעלה, אל ההיכל שהם בונים לעצמם בעולם הבא. 
שלושת אלפים ושלושים איש שלא מספיק להם לתרום 'כמה שיכולים' – שגם זו תרומה מרגשת ומעוררת. שלא מספיק להם, לפחות הפעם, לתרום כמו שהם רגילים. שלושת אלפים ושלושים אנשים שלא ייותרו לעצמם, ועכשו יוציאו מאתיים ועשרה שקלים, אגורה לא פחות, ויגידו – עכשו זו לא רק תרומה. זו נשיאה בעול! אנחנו לוקחים את היתומים האלה על הכתפיים שלנו. אנחנו לוקחים את ההוצאות שלהם על עצמנו. זה לא משנה על כמה עומד חשבון הבנק שלנו, לא משנה כמה התכוונו לתת מתחילה, לא משנה כלום מלבד העובדה האחת והיחידה – יש פה 21 יתומים, הצרכים המינמיליים שלהם עולים לסכום של 636,000 ש"ח, ואת הסכום הזה אנחנו מחלקים בינינו, שלושת אלפים ושלושים משפחות, ומרימים אותו עד תום. 
וחוץ מהם, יהיו עוד תורמים שיעמידו את עצמם ביחד. יתנו חצי מזה, וזכותם תצטרף בשמיים ביחד להיות מאותם שלושת אלפים ושלושים משפחות. יהיו כאלה שלא יכולים בשום אופן והם יתנו את המעט שלהם – ויוסיפו עליו תפילה ודמעה, וגם להם יעלה לזכות. חוץ מהם עם ישראל ימשיך לאמץ את היתומים אל חיקו. גם שקל מצטרף, גם עשרה שקלים הם תרומה שלא מתעלמים ממנה, גם חמישים או שבעים או מאה – רצויים וחביבים לפניו ית'. 
ובכל זאת, בחודש חשון השנה הזאת, יהיו שלושת אלפים ושלושים משפחות שיקומו על רגליהם ויגידו: אנחנו. 
אנחנו אלו שהמגבית הזאת תעמוד עלינו. אנחנו אלו שניקח אותה על עצמנו. אנחנו אלו שרוצים לשאת עמנו את הידיעה כי בחודש אחד מחודשי חיינו, הרמנו בכוחותינו המשותפים את היתומים של אותו חודש, והכנסנו אותם לחופה בדרך כבוד. 
שלושת אלפים ושלושים משפחות – האם תהיו גם אתם ביניהם? האם תרימו את הכפפה הזאת? האם תוציאו מן הארנק מאתיים ועשרה שקלים שלמים, מטבע הגונה שבהגונות ללא ספק, ותגידו – הפעם אנחנו לא רק תורמים, אלא מרימים מגבית שלמה?!
האם יש לכם מושגים בכמה זכויות מדובר?!
שלושת אלפים ושלושים משפחות. איפה אתן? מי אתן? שלושת אלפים ושלושים יהודים חזקים, שהפעם הזו קמים לעשות מעשה שהוא מעבר לגדר הטבע האנושי– 
לקום ולהרים מגבית. 
זה אתם? 
אי אפשר שלא לקנא באותם אלו שיזכו להיות מן השלושת אלפים ושלושים הללו. עין לא ראתה זולתך. אין מילים בעולם שיוכלו לתאר  - - -
הלוואי שנזכה, הלוואי שתזכו!