מרן הגה"צ ר' שמעון גלאי נוסע להביא ישועה לחשוכי בנים בתפילה בבית השונמית

מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א הסמיך ומינה את הגאון הצדיק רבי שמעון גלאי שליט"א, לערוך את סדר התפילה בשונם עבור חשוכי בנים. ביום רביעי כ"ה בתמוז תשע"ז, בשונם, יקבל לידיו מרן הגה"צ רבי שמעון גלאי שליט"א את הדפים עם שמות תורמי קופת העיר - ויתפלל עליהם, הוא בעצמו, שם אחר שם בפרטות, ובמתינות. שוב, כמו אצל הנביא אלישע, וכמו שהיה לפני חמש שנים -- יבקעו השמים בשונם, שוב תצא בת קול "למועד ...את חובקת בן".

כ"א תמוז תשע"ו, שונם, מאתיים וחמישים אברכים בראשות מרן הגה"צ הגר"ש גלאי שליט"א.
קבוצת האברכים הגדולה עומדת שם בסערת תפילה, כאילו נשאבו לעולם אחר. זו היתה זעקה מעומק עומקים של הנשמה. קולות של בכי תמרורים נישאו משם הלאה. הרוח טפחה על הפנים והעלתה מעלה מעלה את הבקשות הרותחות.
עמדו שם יותר ממאתיים זוגות שלא נפקדו בפרי בטן. רק לחשוב על הסיפור האישי של כל זוג כזה, על ההורים העומדים מאחוריו,  על צער המשפחה מכל הצדדים, על האנחות והתפילות ומה שהם כבר עברו. כמאה זוגות כאלו ביקשו להצטרף אישית לתפילה של קופת העיר. מנהמת ליבם הם צעקו. 
חוץ מהם, היו שם בקשותיהם של עוד אלפי זוגות! שלא נפקדו בילדים. אלפי זוגות ששלחו את שמם ונתנו צדקה מהונם בשביל התפילה המיוחדת הזו. 
בראש המתפללים עמד מרן הגה"צ רבי שמעון גלאי בשליחות מרן שר התורה רבנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א. 

הבכיות שלו קרעו כל לב. הוא התמוגג בדמעות של כאב והשתפכות הנפש. הוא עמד שם, מילותיו משתברות, סוחף אחריו את המנינים כולם בזעקה כבירה. אנשים שאין להם ילדים כבר התפללו הרבה, במקומות רבים, אבל תפילה במקום שכזה על חשוכי בנים לעולם לא תהיה "עוד תפילה". לא כל יום מגיעים למקום הנדיר הזה שסגולתו העצומה ידועה ברבים.
באותו יום של תפילה -  הכפר הזה נראה היה כמו בית כנסת באיצקוביץ'. עשרות אברכים מתנדנדים. תפילה רותחת נזעקת משם. הקול של מרן הגאון רבי שמעון גלאי שליט"א, מתנשא מעל הקולות כולם והוא כולו שטוף דמעות. זקנו הלבן מהדר את פניו הטהורות. בקול מרוסק הוא מנגן "למועד הימים את  חו---בקת ב----ן". הוא בוכה, והקהל גועה בבכי נורא. 
אף אחד לא מסתכל על השני. כל אחד שקוע בסידורו וצקון לחשו. מסביב פזורים האברכים היקרים המחכים לזרע של קיימא. הרב גלאי  צועק- צועק בקול גדול, ובוכה ומתיפח, ודמעות זולגות ומרטיבות את הדפים, ואם אתה לא שומע את המילים נדמה לך שזו שעת השיא בנעילה כשהחזן צועק "ויאמר ה' סלחתי כדבריך" וכל הציבור עונה אחריו בזעקה, בסערת נפש. ככה זה נראה גם כאן.  
כי כאן פילחה את האוויר הבטחת הנביא "למועד הימים את חובקת בן". כאן, במקום הזה נשארה ההבטחה ספוגה בקירות באוויר בציון בבית, ונשארה מהדהדת לדורות. לכאן שלח הסטייפלר זצוק"ל את כל הממתינים, לכאן הגיע בעצמו מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א להתפלל על המצפים לבנים. 
מרן הגר"ש גלאי התחנן עד דכדוכה של נפש עם כל מילה וכל שם שהזכיר. הוא בכה כל כך עד שהדמעות פרצו מהעינים של כולם, אפילו כאלו שלא נעים להם לבכות ברבים, אפילו כאלו שתפילה כזו מגיעה להם רק פעם בכמה שנים, כולם נדבקו באווירה הכללית, שקעו בכוונה עמוקה. ופתאום כל אחד היה מחובר הכי שאפשר. ניגנו תהילים, התפללו, קראו את הפרשיה בנביא על האישה השונמית, פסוק אחרי פסוק בקול גדול . 
אחר התפילה במשך כשעה עוברים כל המתפללים אחד אחד אצל מרן שליט"א, הוא שומע את כל אחד ביחוד, נאנח בצרתו, מברך בחום ומילותיו נוסכות עידוד בלב כולם.
כשגומרים כולם לעבור ולהתברך והאוטובוס מגיע לאסוף את המתפללים –  מתברר שמרן הגר"ש גלאי שליט"א לא מסכים לחזור. בקול שטוף דמעות הוא מסביר שהוא עדיין לא הספיק להתפלל על כל שם ושם בנפרד. ממש לבקש בשביל כל שם. 
אנשים הביטו באי אמון ברשימות שבידו, אבל הרב גלאי שליט"א  בשלו. כאילו הוא מכיר כל אחד באופן אישי. כאילו השם הבא הוא הילד שלו עצמו ובשרו. האכפתיות, הקריאה מנהמת הלב, הזמן הרב שהקדיש לכל שם אלמוני – איש לא האמין למראה עיניו. הרב רוצה להוסיף תפילה אישית על כל שם ושם מן התורמים. לא באופן כללי, לא כולם ביחד, לא לנפנף בערימת הדפים. 
הוא ישב שם והתייפח כשלש שעות. אומר במתינות שם אחר שם, צרה אחר צרה. כאילו מרגיש בעומק ליבו הטהור כמה צער מתחבא מאחורי השמות האלמוניים, מאחורי יעקב ושפרה ורחל ושושנה ושמעון שמבקשים להפקד בילד. 
הדפים נרטבו אחד אחרי השני. כל דף נקרא בדמעות שליש ע"י מרן הגר"ש גלאי שליט"א, אשר קרע את השמים בדמעותיו עבור כל אחד ואחד. ומידי פעם הפסיק, אמר פרק תהילים וחזר לדמעותיו ולתפילותיו.
והנה, חלפה שנה מאותה תפילה מיוחדת של הרב גלאי שליט"א  -  וקרן השמש הגיעה ונגעה בקיר, וקרן האור הגיעה והאירה על כמה וכמה זוגות. והטלפונים התחילו להגיע לקופה. טלפונים על מזל טובים. אתם מכירים תמונות יפות של תינוקים טהורי פנים ורכים, מלאכיים, בני יומם? - מהתפילה ההיא בשונם התווספו לעם ישראל כמה וכמה אוצרות יהודיים כאלו, וכמה ידיים שכמהו להתמלא -  חובקות עכשו בן. 
גם השנה תתקיים התפילה הזו בראשות הרב גלאי שליט"א. השמים פתוחים, הבורא מחכה, והבקשה כמו צפה מאליה, כי הבית הריק קורא. יש מי שמבקש לזכות בילד. יש מי שבמקש נחת מילד שכבר זכה בו. איש איש  - ובקשתו. על אדמת שונם, חצב הנביא את הנס, ומאז חצובה שם ההבטחה, מחכה גם לכם. הבטחה לבן בריא ושלם שיאיר עיניהם של ישראל.