דילוג לתוכן דילוג לתפריט תפריט נגישות

התורה מבטיחה שתהיה עשיר, ונותנת שתי דרכים ברורות לכך. "מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו" – זוהי המילה של התורה. גם אתם יכולים לזכות בקלות ל"מובטח" הזה. האם תזכה לכל זה ביום שלישי הקרוב? בין הכן והלא עומדת תרומה קטנה לעניי קופת העיר.

מעשה ביהודי צדיק והגון שהיה חסר לו שלושת אלפים שקל כדי לגמור חודש, הצטמצמו בני המשפחה והצטמצמו אבל נצבר חוב כל חודש בחודשו.  חיפש היהודי איך לעשות השתדלות ביחד עם הכולל, והציץ במודעות קטנות שמתפרסמות לפעמים, וכך ראה: 
1. עבודה קלה! ומכניסה! עד 30,000 שח לחודש פלוס בונוסים בסביבת עבודה נעימה (בנהריה).  2. בא תמשכן את הדירה ותרוויח שלוש דירות. 
3. אם תמכור עשר שנים שלג לאסקימוסים תקבל עד סוף החיים שלג חינם על חשבון החברה. 
4. תשקיע רק עשרת אלפים דולר, ביל גייטס התחיל אצלינו ותראה מה קרה לו.
5. עבודה מיוחדת לאברכים בין הסדרים - העברת דירות בשעות הלילה. דרושים סבלים.  
מאוכזב, הוא פנה לאחד מעשירי הקהילה, והציע לו להיות "יששכר וזבולון". הסכים העשיר, ושמח האברך מאוד. רק אחרי שבועיים גילה שהעשיר:
1. הפסיק לבוא למנין הזה 2. פשט את הרגל. 3. המזכירה שלו אומרת מחר מחר. 4. החליף פלאפון. 5. שכח מהתוכנית. 6. עבר בעצמו ללמוד בכולל ונהיה גם הזבולון וגם היששכר. 7. עקר לחו"ל. 8. חשבון הבנק שלו  חסום להוצאת מזומנים 9.   היום כאן – מחר בעולם הבא. 10. היה זה רק חלום מתוק והבוקר הגיע מהר מידי. 
הפיק האברך לקחים ואמר מעומק ליבו: על מי אני אסמוך? על עצמי? על אחרים? על חלומות באספמיה? אין לי על מי להשען אלא על אבי שבשמים! אחפש מה אומרת התורה בענין פרנסה! 
ואז הוא מצא גילוי מרעיש ומבהיל: 
 
התורה מבטיחה באופן מפורש שיהיה לך כסף ככל שתצטרך. 
התורה מבטיחה שתהיה עשיר, ונותנת שתי דרכים ברורות לכך. 
שתי הבטחות מפורשות, שתיהן באותו ענין. שתי הבטחות ממלך כל הארץ, שהכל שלו, ואין שיכחה לפניו, 
לא המלצות, לא כיוונים – אלא הבטחות של ממש לעושר ולפרנסה טובה. לא רמז, לא דרש, לא וורט. הבטחות אלוקיות. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו גילה לכל באי עולם מהם הקריטריונים לזכאים, ואיך אפשר לקבל ממון. 
"מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו" – זוהי המילה של התורה.  גם אתם יכולים לזכות בקלות ל"מובטח" הזה. 
כמעט על שום דבר בחיים אי אפשר להגיד "מובטח". המשכורת יכולה להעלם כמו שבאה, הבריאות תלויה בשערה, בשביל כבוד ונחת צריכים רחמים גדולים. אפילו האדמה היציבה שלרגלנו והחיים בעצמם – לא מובטחים לנו. 
לכמה אנשים השתנו החיים משניה לשניה? מה "בטוח", מי "בטוח"? 
והנה פתאום הקב"ה בכבודו ובעצמו מבטיח. והוא היחיד שיכול באמת ולתמיד לקיים הבטחות. 
פתאום מגיע "מובטח" מן התורה ושואל אותנו: למה תיקרעו על פרנסה, לא חבל עליכם? למה אתם משקיעים בכל הדברים הלא מובטחים? לא עדיף פעם אחת לנסות את מה שממש מובטח?
 
 

מובטח 

ההבטחה הראשונה לא בשמים ולא מעבר לים. לא מספרים נידחים וגם לא מספרי קבלה מעבר להבנתנו. היא רשומה בספר ההלכה הבסיסי ביותר, שכל היהדות מושתתת עליו: “השולחן ערוך״.  הבה נפתח בסימן הראשון: אורח חיים סימן א׳. 
הנה לפניכם פסק מפורש, הלכה למעשה, ״ט-ב* לומר פרשת המן״. ועל כך כתב המשנה ברורה בס״ק י״ג:  “בירושלמי דברכות איתא: כל האומר פרשת המן - מובטח לו שלא יתמ-טו* מזונותיו״. 
שימו לב,  לא כתוב “אולי יתעשר״  לא “זמן שמסוגל״  לא ״מסתבר ש״...  אלא חד וחלק: “מובטח!״
תאר לעצמך שאתה מגיע לצדיק הדור שדבריו נשמעים בשמים, והוא בצעד חריג קם ממקומו, ומכריז בקול גדול: “כעת הזאת אני מבטיח בנוכחות כולכם כי האדם הזה הניצב לפני יזכה לפרנסה טובה, ולא יתמעטו מזונותיו כל ימיו!״. ללא ספק היית חוזר הביתה נסער ונרגש, ההורים והדודים היו מרימים טלפון לשמוע מה  בדיוק ארע לך, וכולם היו מתעניינים איך מוכפלת משכורתך החודשית.
 עכשו לא הצדיק הוא המבטיח, אלא בורא עולם בכבודו ובעצמו בתורה שבעל פה שלו הבטיח!  הבטיח! והעדים הם שמים וארץ וכל צבאם. 
אלפיים שנות עולם עדות להבטחה הזאת.  הקב״ה רשם זאת במילים ברורות בירושלמי, ושמונה מליארד בני אדם שחיים בעולם כרגע יכולים להיות העדים: “כל האומר פרשת המן - מובטח לו שלא יתמ-טו* מזונותיו״.

הזמן המסוגל

השבוע, ביום שלישי, מגיע הזמן שמסוגל במיוחד לפרשת המן. כי בדיוק השבוע,  פרשת “בשלח״ קוראים בתורה על ענין ירידת המן. וכאשר קוראים בתורה על ענין מסויים –  יורד לעולם שפע באותו ענין.
ביום שלישי פרשת בשלח כולם אומרים פרשת המן, ומדוע? 
המקור לכך הגיע מפיו של הרה״ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זי״ע. הקשר היסודי בין ענין ירידת המן לבין פרנסה כבר מצוי בשולחן ערוך ובגמרא ירושלמי,  אך את החידוד:  החודש, השבוע והיום - קיבלנו מהרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זי״ע. הוא, שידע איך להוריד שפע מעם הבורא לדור כולו - שם את האצבע על חודש אחד, על שבוע אחד, על יום אחד. יום שלישי של פרשת בשלח. ואמר: 
הנה. כאן. זה היום היפה ביותר לקיום דברי השולחן ערוך. ביום שלישי פרשת בשלח. ואלו מילותיו: “סגולה לפרנסה לקרא פרשת המן שניים מקרא ואחד תרגום ביום שלישי פרשת בשלח״. 
להרה״ק מרימנוב היו ידועים סודות גבוהים בענין פרנסה, ועל מנת שבתקופתו ירד שפע לכל אנשי הדור - הוא היה מקפיד יום יום להזכיר בשיחותיו את פרשת המן, במשך עשרים ושתיים שנה- מידי יום ביומו - הזכיר הצדיק את פרשת המן. די היה באיזכור שלו כדי שכל הדור יזכה בשפע! והוא זה שקבע לדורות גם בשבילנו מתי הוא היום המסוגל לזכות לפרנסה בכבוד. 
הנה מגיע היום הגדול, יום שלישי פרשת בשלח, וכל מי שרוצה לזכות ב״מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו״ עדיף פעם אחת לעשות השתדלות מיוחדת, במקום עשרת אלפי השתדלויות אחרות לאורך כל השנה. 

בחנוני נא 

מרוב שאנחנו טרודים בעבודה, אנחנו לא שמים לב להבטחה השניה. הבטחה פשוטה ברורה ומפורשת בתורה,  גלויה לעין שמש, וידועה לכל.  במסכת תענית ט׳ מסופר: (הציטוט לא בלשון המדוייקת, שלא יהיה טעון גניזה) 
בנו של ריש לקיש שאל את רבי יוחנן: מה פרוש הפסוק “עשר תעש׳״?
ענה רבי יוחנן: עשר בשביל שתתעש׳״.
שאלו הילד: מנין לך זאת?
השיב: לך,  תנסה בעצמך.
הקשה הנער: וכי מותר לנסות את השם?
ענה לו רבי יוחנן : בכל הדברים אס-ור, חוץ מדבר זה, שנא׳ במלאכי: “בחנוני נא בז-ת אמר ד׳  צבקות...  והריקותי לכם ברכ-ה בלי די״.
שמעת, תורם? “בחנוני נא״  הקב״ה אומר לנו: ערכו לי בבקשה מבחן, ותראו שהמבחן מצליח!! מהו המבחן? עשר – בשביל שתתעש-ר. תן צדקה, כדי שתהיה עשיר.  תן צדקה ולעולם לא תתחרט על כך. תן צדקה, ותראה איך כנגד נשפכת ברכה הביתה שלך שוב ושוב ושוב. 
יש פעמים בחיים שהכל חשוך, ומתוך החושך עלינו להתחזק באמונה. יש מקומות שאנחנו רואים צדיק ורע לו, ואנחנו יודעים שיום אחד נבין יותר טוב הכל, אבל כאן – הכל גלוי לעינינו: בחנוני נא בזאת. אין דבר כזה שהמבחן לא יצליח. הקב״ה הבטיח, הקב״ה הוא היחיד שיכול תמיד להבטיח – וגם לקיים. ההבטחה הזו ‘עובדת׳ מאז שניתנה תורה. כל מי שמעשר – שנותן צדקה – מתעשר. 
נכון,  קופת העיר נוקשת לך שוב ושוב בדלת.  אך הגיע הזמן שתדע את האמת: אם תתרום לקופה תהיה לך אפשרות לפגוש בבורא עין בעין. הזדמנות חייך להתעשר... תתן צדקה - ותשלב ידיים בציפיה.  הגיע עת המבחן. עכשו תמתין מתוך אמונה שכל דברי התורה אמת הם,  ותראה איך הבטחה מתקיימת.
תרי״ג מצוות נתן לנו הבורא  – ורק מבחן אחד . תתנו מעשרות ותבחנו את מנהיג העולם. הוא יפתיע בגילוי פנים. ישדד מערכות, ישנה את הטבע, יביא לכם נס גלוי. הוא מבטיח לכם בתורה הקדושה: תתנו מעשרות –תהיו עשירים

ודאי יבוא! 

וכך נפסק בשולחן ערוך, יורה דעה, רמ״ז: “הצד-ה* -   מעשרת!
ואסור ל-סות* את הקב״ה,  כי אם בד-בר* זה״. ואומר הש״ך: שוודאי יבוא! 
צדקה לקופת העיר – וודאי  יבוא צ׳ק בסוף החודש. 
צדקה לקופת העיר – בחנוני נא בזאת. 
צדקה לקופת העיר – בשביל שתתעשר. 
צדקה לקופת העיר – כי השבוע זה הזמן המסוגל לפרנסה. 
צדקה לקופת העיר- החיים שלך משתנים לגמרי.
לא אנחנו הבטחנו. הבורא הבטיח. 

וכך תהיה ההשתדלות שלך בס"ד ביום ג' בשלח, לאחר תרומה לקופת העיר:

1. כל אחד יגיד בבית שלו את פרשת המן, אבל אם עושים את ההשתדלות סביב פרשת המן, כדאי שהיא תהיה באופן המושלם ביותר שלה. כדאי שהרה“ק מנחם מנדל מרימנוב בעצמו יעמוד לימינכם ויפציר עליכם. הרי זה לא חידוש שצדיק שמתפללים על קברו עוזר מהשמים. זו הסיבה שכל אחד מאיתנו פוקד קברי צדיקים לפעמים. 

לכן, ביום הגדול, יום שלישי, בשעה שאתם תגידו פרשת המן מהבית, שליחי קופת העיר יצאו לדרך אל ציונו של הרה״ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זי״ע, שרף אלוקים.  
השליחים יקראו את פרשת המן לזכות התורמים, ויתפללו עליכם ממש, הם יגידו כל שם ושם בפרטות עם בקשתו באופן אישי על הציון הק׳ של בעל הסגולה. ורבי מנחם מנדל יחזיק לכם טובה ויסייע לתפילתכם מן השמים.  צדיקים  - מסוגלים לפעול אחרי מותם הרבה יותר מבחייהם. 
“שלא יתמעטו מזונותיו״ -  שלא יהיה קצת. שלא יהיה צמצום. לשובע ולא לרזון. לשפע ולא לאוברדרפט. 
 
הציון הק' ברימנוב 
 
2. האם אתם יודעים לכוון את כל היחודים והכוונות שמסתתרים בפרשת המן? כשאתם קוראים על צנצנת המן שנשארה לדורות – על מה עליכם לחשוב? הרי תילי תילים של דרשות, מאמרים וסודות נתלו בצנצנת המיוחדת הזו. 
לכן, פנתה קופת העיר אל גדולי וצדיקי הדור שליט“א. זכינו שגדולי וצדיקי הדור שליט“א הסכימו לעזור לנו בבעיות הקטנות והמטרידות שלנו, בשקלים שלנו, בחשבון הבנק שלנו, להיות לנו לעזר ביום שלישי השבוע. 
כל השמות שיגיעו עד לעת זו, יוכנסו בשעה המסוגלת לגדולי וצדיקי הדור שליט“א, ויהיו מונחים על שולחנם בשעת אמירת פרשת המן, ולאחר אמירת הפרשה, ישאו גדולי וצדיקי הדור שליט“א תפילה מיוחדת, על כל שמות תורמי הקופה. 
“שלא יחסרו מזונותיו“ – גדולי ישראל ידאגו להבטחה הזו שתתקיים. ביום שלישי השבוע קריאתם תהיה מכוונת על תורמי קופת העיר. הם מסכימים לכוון עליך, בפרשת המן שלהם. 
לא אנחנו אמרנו “מובטח“. זוהי לשון הגמרא בירושלמי.
 
כ"ק מרן האדמו"ר ר"ד אבחוצירא באמירת פרשת המן ביום ג' בשלח 
 
3. בין צפת למירון נמצא הציון שידוע כמסוגל לפרנסה.  קברו של התנא האלוקי רבי יהודה בר אילעי. שליחי הקופה יהיו שם ביום המסוגל. הם יגידו על הציון הקדוש את פרשת המן,  שניים מקרא ואחד תרגום, ולאחר מכן יתפללו על התורמים ויפצירו שרבי יהודה יהיה שליח טוב להתחנן עבורם בשמים, כשם שהתחנן כבר מאות פעמים  לטובה. ולא רק שם.  גם בציון הרשב״י, הם יפצירו בשבילך, שלא תצטרך לחשוב על כל שקל, שלא יחסרו מזונותיך לעולם, וגם בכותל המערבי.
 יום שלישי. אתה תשב בבית, ותקיים את הנאמר בשולחן ערוך, אתה תגיד פרשת המן מתוך כוונת הלב ותצרף צדקה, הצדקה שלך תחולל פלאות בשמים, כמו כל צדקה שמצורפת לתפילה.
באותו יום שלישי, ינענע רבי מנחם מנדל מרימנוב את כסא הכבוד. שמך יוזכר אצלו בפרטות עם בקשתך והוא יעמוד לימינך, כי אתה שלחת שליחים להדליק אצלו נר. אל תפילתו יצטרפו גם רשב״י, וכדאי לסמוך עליו, וגם רבי יהודה בר אילעי יתייצב שם, וכולם יפצירו על הפרנסה שלך, שלך, שתבוא בקלות. שתשרה ברכה בכסף, שהכסף ילך לכל השימושים הנעימים והטובים ולא לצרכים מעצבנים ומצערים. גם משער השמים תפציע תפילתך, והנה כל רועי הדור יחננו בקולם, איש איש מביתו. כל אחד מהם יקרא את פרשת המן, ויבקש על הפרנסה שלך. 
מכל מקום, בכל הלשונות, בכל הניגונים, בכל העוצמה. תן לנו בורא עולם מידך הפתוחה והרחבה.