דילוג לתוכן דילוג לתפריט תפריט נגישות

33 יתומים הנישאים בחודש שבט ואין להם מאומה

מרן הגרמ"ש אדלשטיין שליט"א "כל התורם עבור ל"ג יתומי שבט סך שלוש מאות שלושים ש"ח יזכה להתברך בבני חיי ומזוני, ונחת מכל יוצ"ח וזיווגים הגונים בנקל"

עוד מעט יהיה היארצייט. עוד מעט יחול היום הזה, בו נוכל להתקשר שוב אל מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זיע"א, מי שהיה לעמוד התפילה בדורנו. יום אחד ומיוחד, יום היארצייט. 
יום אחד בשנה, כך למדונו רבותינו, יום אחד בשנה, ביום היארצייט (וההשפעות מתחילות משלושה ימים קודם, עד שלושה ימים אחרי) – הצדיק יורד ממקומו שבעולם העליון, ושב ומתחבר אלינו, בעולמנו זה. 
והחודש זה קורה. בכ"ז שבט יחול יום היארצייט, ואז, להזדמנות קטנטנה, לחרך זעום – נפתח עבורנו חלון הזדמנויות ענק...
ומרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זיע"א, עמוד התפילה, יהיה כאן כדי לשמוע. יהיה כאן כדי להקשיב, נשמתו הגדולה תהיה כאן, כדי לאסוף את התפילות שלנו ולהעלות אותן אל כסא הכבוד. 
וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן... אם בעודו בחיים חיותו פעל מרן הגאון הגר"י אדלשטיין זצ"ל ישועות מופלאות, סיפורי ניסים שלא שמעתן אוזן, ותפילותיו חוללו את הבלתי אפשרי – כוחו גדול פי כמה וכמה אחרי פטירתו, בהיות נשמתו תחת כסא הכבוד, במקום ממנו חוצבה, קשורה ומחוברת וסמוכה אל השם יתברך...
יום אחד יש לנו, יום היארצייט. ואנחנו נשתדל לנצל אותו עד תום. ביום האחד הזה יתפלל עלינו בנו ממלא מקומו, מרן הגאון רבי מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א, מי שקיבל מאביו את הסמכויות ואת כוח הברכה הקדושה והתפילה, והוא יתפלל עלינו בציון אביו, ותפילת האב והבן המקושרות יחד תעלינה יחדיו אל כסא הכבוד - - - -
וכך כותב לנו מרן הגאון רבי מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א במכתב המיוחד, שהגיע לקופת העיר לקראת המגבית הזאת, מגבית חתנים של חודש שבט תשע"ט:
"כל התורם עבור ל"ג "יתומי שבט" סך שלוש מאות ושלושים ש"ח, יזכה להתברך בבני חיי מזוני, ונחת מכל יו"ח, וזיווגים הגונים בנקל, ושיהיו בשורות טובות". 

אנחנו קוראים את המכתב הזה, והכל טמון בו... "בני חיי ומזוני", התפילה העתיקה הזאת, המכילה את כל עולמו של האדם בשלוש מילים – היא ההתחלה האמצע והסוף של כל התפילות שלנו, כל בקשותינו וכל מה שנפשנו מייחלת. בנים, חיים ומזונות. בנים – שיהיו צדיקים ויראי השם, שיצליחו בכל מעשיהם וירוו אותנו תחת יהודית אמיתית. חיים – מתוך בריאות והצלחה, שמחה ומאור פנים, כבוד ונועם ומנוחה. ומזונות – שתהיה פרנסה בנקל, בהיתר ולא באיסור, ברווח, בכבוד ולא בבזיון, פרנסה שנהיה פנויים בה לעבודתו יתברך... 'בני חיי ומזוני' מכילים את הכל. כאשר תתקיים הברכה הזאת, יהיה לנו כל מה שאנחנו זקוקים לו, בצורה הכי טובה שיש...
והוא מוסיף עוד: נחת מכל יוצאי חלצינו, וזיווגים הגונים בנקל, ושיהיו בשורות טובות. נחת - - כמה שירים כבר הושרו וכמה דיותות נשברו כדי לכלול את כל מה ש'נחת' כולל במילה אחת...נחת יהודית אמיתית, שורשית, עמוקה, מכילה... נחת, זה מה שאנחנו מבקשים. אם 'בני חיי ומזוני' הם הבסיס, נחת היא כל מה שצריך מעבר לבסיס הזה. נחת יהודית אמיתית. אנא השם. 
וזיווגים הגונים בנקל... בדור שבו צרת-הצרות היא צרת הזיווגים, שאינסוף דמעות מתגלגלות ויורדות ונאספות בנאדו של בורא העולם בגלל עניני זיווגים, שהצער שם רב מהכיל והנסיונות קשים עד מאד, הרי ש'זיווגים הגונים בנקל' היא ברכה עצומה, אדירת מימדים, שאנחנו מבקשים אותה בשביל היקרים לנו, עבורנו, ועבור כל אהובנו. שיהיו זיווגים הגונים – אנא השם הושיעה נא – זיווגים הגונים – ובנקל... ואנחנו יודעים כמה היה ליבו של מרן הגר"י אדלשטיין זצ"ל פתוח וחם לעניני זווגים.. כמה תפילות התפלל וכמה מעמדות ערך וכמה שפך את ליבו עבור צרות זיווגים של יחידים, עד שנגעו הדברים בנפשו ובבריאותו ממש, בלי הגזמה. 
ושיהיו בשורות טובות... כמה צער יש בתקיעות, כמה צער יש בבשורות טובות המתמהמהות מלהגיע, ולא משנה באילו בשורות טובות מדובר. החיים שלנו כל כך דינמיים, זזים כל כך מהר, מתפתחים מהיום למחר, ממחר למחרתיים, במהירות הבזק. החיים לא שוקטים על השמרים, ואנחנו כל הזמן מצפים לבשורות טובות... זה מתחיל מהמזל טוב ללידה, מ'להכניסו בבריתו של אא"ע בעיתו ובזמנו', ואחר כך ברצף איסופי של קיץ וחורף סתיו ואביב... כל שינוי הוא בשורה, כל התפתחות היא שמחה, ואם היא מתמהמהת...
ואם הינוקא לא מתקבל לחיידר הרצוי, ואם יש קשיים בכניסה לישיבה, ואם אין מקום בדירה הצפופה ואין תקציב לקנות בית... ובכל שלב מחכים לבשורות הטובות. לתוצאות המבחנים, להצלחה בלימודים... החיים רצופים בהמתנה לבשורות טובות, מכל הגדלים, מכל הצבעים. ואם בשורה טובה מתעכבת, כמה עגמת נפש יש בדבר...
וכאן יש לנו ברכה, שתהיינה בשורות טובות.. בשפע, באור, בשמחה, בקלות, בזמן. כמה ברכה טמונה בזה, כמה טוב צופנת הברכה הזאת...