דילוג לתוכן דילוג לתפריט תפריט נגישות

ערב יום הכיפורים אצל רבי שמעון במירון

שליח קופת העיר יגיע בערב היום הקדוש לציון רבי שמעון בר יוחאי במירון ויעתיר עבורם שם אחר שם בפרטות, אל תוותרו על זה >>>

ערב יום כיפור מתקרב והחלחלה שלנו הופכת להיות עובדה. עובדה שקשורה בברכיים פקות. בידיים רועדות קצת, בלב הומה. שנה שלמה עומדת להגזר עלינו עכשו. שנה שלמה... מי יודע מה יהיה בה? מי יודע מי לא יהיה בה? הלב שלנו מצייר את הפחדים כאילו הם עובדות. ערב יום כיפור דופק אצלנו בעוצמה, עמוק עמוק בתוך הלב. 
ואז, כמה טבעי ופשוט, אנחנו מחפשים זכויות. כבר ניסינו הכל, כבר תרמנו, כבר ביקשנו, כבר התפללו עלינו והתפללנו בעצמנו. כבר גייסנו את כל המשאבים וביקשנו מכל הכיונים. ובכל זאת, הלב שלנו מבקש יותר מזה. אם נתבונן עמוק פנימה נראה שמה שהלב שלנו מבקש, הוא את עצמנו. יפה תפילת החולה על עצמו.. אנחנו מבקשים לפתוח את הלב, ולפתוח אותו עוד יותר. מבקשים את הדמעות, מבקשים להתחטא כבן לפני אביו האוהב. מבקשים לקרוע את השמים ולהקרע מבכי בעצמנו, כי כך, ורק כך, אנחנו יכולים לחוש מטוהרים ומזוככים וראויים להכנס בשעריו של היום הגדול והקדוש הזה. 
ואז, כמו ממעמקים, עולה בנו התחושה: רבי שמעון בר יוחאי! מירון! כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק...
אצל רבי שמעון נפתחים מעיינות הלב לרווחה. אצל רבי שמעון נוכל לקבל סנגוריה טובה ומקיפה עלינו, על היקרים לנו, על כל עם ישראל. אצל רבי שמעון... לו רק יכולנו להגיע אליו!

 

אפילו מי שגר במירון ובצפת ובטבריה, ביום של ערב יום כיפור לא יכול להגיע. צפוף מדי. אבל הלב כמה ומבקש שדווקא, דווקא ביום הזה.
ובקופת העיר, כמו בקופת העיר, הרימו גם את הכפפה הזאת. 
שליח מיוחד יוצא למירון בערב יום הכיפורים. שליח שיודע להתפלל, וישא אתו את משא העם. כל התורמים ששמם יועבר לתפילה עד הלילה שלפני כן, כלומר ליל ט' תשרי בשעה 20:00, יזכו שהוא יתפלל עליהם ויזכיר את שמם. 

 

עכשו, עוד לפני שנחתם הדין, הכסף הזה, ולא 'כל הון דעלמא' אלא כסף קטן, הכסף הזה יכול לעשות נפשות. עכשו הוא יכול להציל מן הדין, עכשו הוא יכול להפוך את השנה לאושר גדול. עכשו הוא יכול להציל. עכשו הוא יכול להושיע. רק עכשו. אחר כך עלול להיות מאוחר מדי. 
אז עכשו. אל תוותרו על הזכות להיות במירון. אל תוותרו על הזכות להתפלל אצל רשב"י בערב היום הקדוש. אל תוותרו על הזכות הזאת, בה אתם תורמים נטו לצדקה מהודרת, הכי מהודרת שיש, ושלוחכם-כמותכם יוצא למירון להתפלל עליכם שם, בערב יום הכיפורים. 
אל תוותרו על זה. החיים נתונים בידכם!