דילוג לתוכן דילוג לתפריט תפריט נגישות

שפ"ה ימים שֶל שָׁנָה טוֹבָה

רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א: "התורמים סך שפ"ה ש"ח למגבית ימים נוראים לקופת העיר, יזכו בעזה"י בשנה הבאה לשפ"ה ימים של שנה טובה ומתוקה כי זה זכות גדולה לימים נוראים לזכות בדין" חיים קניבסקי

כמעט כל שנה חוזר הדבר על עצמו: מגיעים לערב ראש השנה, נואשים, חנוקים, מחפשים זכויות, מפוחדים, לא יודעים מה עוד אפשר לעשות בזמן הקצר שעוד נותר ומרגישים את להט החרב המתהפכת על הראש. 
הילדים, הבית, המשפחה, הבריאות, הפרנסה, החיים - - - הכל מחדש, הכל עומד למשפט, שום דבר שיש כעת – אינו מובטח שיהיה גם הלאה. פתאום כולם חשים את החרדה הקיומית הזאת, חרדת יום הדין - - - 

רשכבה"ג מרן שר התורה רבנו חיים קניבסקי שליט"א, שנושא אותנו כנשוא האומן את היונק, נותן לנו גם הפעם את התשובה. 
שפ"ה ימים יש בשנת התשע"ט הבאה עלינו לטובה. זוהי שנה מעוברת, ויש בה יותר ימים. שפ"ה ימים. שלוש מאות שמונים וחמישה ימים עתידים לבוא אלינו בשנה הקרבה. שפ"ה ימים שאנחנו מתחננים, משוועים, מפצירים – שיהיו ימים טובים. שיהיו ימים של חסד. שיהיו ימים של צמיחה ושגשוג, של נתינה ושמחה, של גדילה. שפ"ה ימים של הצלחה, שפ"ה ימים בטוחים, ללא מלאך משחית רח"ל. שפ"ה ימים שיהיה לנו בהם אור, ולכולנו. 

בדיוק מה שאנחנו מבקשים. בדיוק מה שאנחנו מבקשים! כאילו קרא מרן רשכבה"ג שליט"א את הרהורי לבנו, וענה עליהם באופן הכי מדוייק שאפשר. 
מה הקב"ה מבקש מאתנו? שפ"ה שקלים, שקל ליום, שקל ליום – שפ"ה שקלים שבהם ניטיב לילדים שלו, שהלחם כלה משלחנם, שהפרוטה כלתה מכיסם, שדמעתם על לחים? שפ"ה שקלים, כדי שהשנה הקרבה תביא אלינו שפ"ה ימים טובים, שהשנה הקרבה תבוא אלינו בשמחה, לשנה טובה ומתוקה?
מרן רשכבה"ג שליט"א מפשט לנו את רצון ד' עד לרמת השקלים הבודדים – שקל ליום, שקל ליום, וכותב לנו בצורה חד משמעית: מול כל שקל – יהיה לנו יותר טוב, שפ"ה שקלים – שפ"ה שקלים של שנה טובה ומתוקה, שנה טובה ומתוקה!
אנחנו כל כך רוצים שנה טובה. כל כך רוצים שנה מתוקה באמת. כל כך רוצים שנה שתחלוף עלינו בטוב.. שנוכל לראות את המשפחה שלנו צומחת, את הילדים שלנו מתפתחים וטוב להם, את העולם שסביבנו מאיר. והנה, יש לנו מה לעשות בשביל זה. אנחנו יכולים לראות כבר את השנה באה עלינו לטובה, והעיניים שלנו אינן נעצמות מרוב חשש. והלב שלנו אינו מפרפר מרוב פחד. 
יש לנו ביד ברכה עצומה, עצומה, שפ"ה שקלים – לשפ"ה ימים של שנה מתוקה. 

 

נשאר רק לתפוס בחבל ההצלה הזה. נשאר רק להאחז בו, להיצמד אליו, לכרוך את עצמנו בו, את ילדינו, את היקרים לנו. נשאר לנו לעטוף את עצמנו באפוד המגן של קופת העיר... ואת זה אנחנו נעשה, בעזרת השם, כי בנפשנו הדבר. 
שפ"ה שקלים הם סכום כל כך קטן, ואפשר לעשות בו כל כך הרבה. כל כך. לשנה, לשנים, לנצח. 
מרן רשכבה"ג שליט"א לא אמר האם הסכום הזה, של שפ"ה שקלים לשפ"ה ימים של שנה מתוקה – הוא לכל בית אב, לכל משפחה ומשפחה, או לכל יחיד ויחיד. את המענה לשאלה הזאת הוא משאיר לנו. 
האם ניתן את זה בפורמט משפחתי, ונזכה כולנו יחד? האם יש את נפשנו, ויש ביכולתנו, לתת עבור כל נפש מנפשות הבית? ואולי חלק? כל אחד כפי אשר ידבנו ליבו, כל אחד כפי הטוב בעיניו, כפי הבנתו ויכולתו. בקופת העיר ניתן להעביר את הסכומים האלה, כל שפ"ה שקלים שתבחרו, בצורה הנוחה לכם ביותר. 
אז עכשו. עוד לפני שיתחילו העומסים של ערב ראש השנה. עכשו, כשהדעה עוד צלולה, כשאתם יכולים לקבץ את ילדיכם, להראות להם את המכתב ולתרום ביחד, עשו זאת. שפ"ה שקלים ילכו לצדקה, ואתם תכנסו ותלכו לשפ"ה ימים מתוקים, מתוקים מתוקים!!!! לחיי טוב וחסד, לחיי תורה ועבודה, לחיי שמחה ואהבה, לחיי התעלות וצמיחה,  לחייכם!