דילוג לתוכן דילוג לתפריט תפריט נגישות

ע"פ הוראת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, כל התורם לקופת העיר הו"ק מסך 180 ש"ח, למשך שנתיים, יקבל את ברכת הבית המיוחדת שנכתבה בכתי"ק של מרן שליט"א לברכה ולהצלחה ולשמירה.

חמש עשרה שנה לאחור. ימים קשים פוקדים את חדרם של מרנן גדולי הדור שליט"א. מצוקות איומות נפרקות שם. 
מצד אחד - מוסדות תורה פורחים, אבל מאידך – האיש הפשוט, שלא מחפש מגרש או בנין - אלא פת לחם, העני המסכן הזה שמתמודד עם מצוקות איומות –  נשאר לבד ללא עזרה. 
בתוך החדר של גדולי הדור התקבצו אלפי מקרים של מצוקה כלכלית איומה. וגדולי הדור לא ישנים בלילה. מה אפשר לעשות? 
אולי עליהם לצאת לדרך כמו התנאים בדורות ראשונים?  לטפס בעצמם במדרגות אל הבית שלך, לדפוק אצלך בדלת, להביט עליך בעינים הקדושות שלהם, ולהגיד לך בתחינה: "צדקה"? 
לו היית רואה אותם  - היית תורם מיד, הרבה, כל מה שתוכל. אבל בכמה דלתות הם היו מספיקים לנקוש ולכמה עניים זה היה מספיק, כשיש עשרות אלפי מבקשים? 
מתוך כל זה, בט"ז אלול תש"ס, נולד המפעל. 
לפני חמש עשרה שנים היה זה עדיין רק חלום שצורה מדוייקת אין לו. רק יללה ארוכה ומתמשכת של עניים משוועים עמדה מאחוריו. אז ציירו לוגו: קופה קטנה וצנועה "קופת העיר"  - כתבו מעליה. פרסמו גליונות, ודפקו אצלנו בדלתות. 
עם ישראל ידע לזהות כי זו לא סתם עוד דפיקה, ולא סתם עוד קופה. האנשים הרגישו שזו אותה בקשת "צדקה" שהתחילה מאביי ורבא. הם ידעו שזו היד של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א דופקת בדלת. זו הדאגה שלו לכל משפחה עניה,  אלו הסיפורים שקורעים את החדר אצלו.
והחלה קופת העיר לנדוד מבית לבית. וכה היא נודדת כבר חמש עשרה שנים, אוספת ומחלקת, אוספת ומחלקת.  מאה מיליוני שקלים בכל שנה, לאלפי אביונים. 
לפעמים, ממש כמו בסיפורים של פעם, היא סבלה חרפות, מצאה את עצמה שטוחה בכניסות בנינים, מפוזרת, מושפלת, נרמסת . לפעמים דווקא היתה לה עדנה.  הכניסו אותה פנימה, פתחו לפניה לב, קראו את הצעקה האילמת של גדולי הדור, ונתנו ונתנו. 
הדפיקה הזו של גדולי הדור בדלת כבר חמש עשרה שנה, בקשת ה"צדקה" שלהם – היא, בראש פרק, מה שמתחבא מאחורי המילים  "חמש עשרה שנה לקופת העיר".

עם ישראל 

זו לא קופת העיר שמציינת חמש עשרה שנה. זה עם ישראל שמציין חמש עשרה שנה לקופת העיר.  חמש עשרה שנה שבהן  כלל ישראל נותן ונותן באהבה, בלי להתפלג, בלי להעדיף רק את אלו שהם כמוני, בלי פוליטיקה, בלי לדעת אפילו למי.

חמש עשרה שנה של  מאות אלפי צדקות לכלל עניי ארץ ישראל. רק לחשוב על עזרה למאות חתנים וכלות שמגיעים ממקומות של מצוקה. על מקרים רפואיים ומשפחתיים סבוכים, על בתים שמקבלים בדממה מעטפה שקטה שממנה קונים לחם. על הסנדוויצ'ים שהקופה שמה בתיקי האוכל, על טיפולי שינים לאישה העוורת, על הטסת התינוק לניתוח חירום בחו"ל, על  גרים שנכנסו לחופה... 

השנה החמש עשרה פוגשת את קופת העיר בפעילות רוחשת של עשרים וארבע שעות, שרק הולכת ומתרחבת מכל ההבטים. 
הרבה יותר פניות לבקשת עזרה, הרבה יותר תחומי עזרה. הכל בנוי יותר מערכתי, בפריסה רחבה, והרבה יותר כסף נדרש. 
אתה נותן ח"י שקלים והם עושים את דרכם לכל סוגי המקרים והמצוקות והבתים והסגנונות, כל סוגי הצדקות, לתלמידי חכמים ולחולים, ולהכנסת כלה וליתומים, לגרים ולחוזרים בתשובה, לחשוכי בנים, לקטנים ולגדולים.
חמש עשרה שנה  - וזה הרגע לעשות חשבון נפש, האם המשפחה האישית שלי שותפה פעילה בממלכה הזו? האם יש לנו כציבור שותפות קבועה בקופה של גדולי הדור, בקופה המחלקת למעלה ממאה מיליון ש"ח בשנה לכלל עניי ארץ ישראל. 
 
 
 

הבקשה 

לפני חמש שנים, עם מלאות עשר שנים לקופה, חש מרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א שיש צורך בשינוי דחוף. הקופה היתה אמורה לספק מענה קבוע לאלפי משפחות. וכבר אי אפשר היה להשען על תרומות חד פעמיות שיגיעו. 
הגבאים נכנסו אליו אז בחרדת קודש לחדרו. מצפים בדריכות לשמוע מה יש לו לומר אחרי עשר שנים שהקופה שלו עומדת על עומדה.  
ומרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א פנה אל הגבאים ואמר: "דרושים לנו עשרת אלפים גבורים! תפנו אל הציבור, תגידו שצריך עזרה. שיהיו עשרת אלפים הוראות קבע חדשות וקבועות. שנדע שיש תשתית יצוקה לקופה, שיש ממה לחלק. ובעזרת ה'-  שמם של כל אלו שיחתמו הוראת קבע - יהיה רשום בספר ומונח על שולחני תמיד, ואתפלל עליהם בכל שבוע"
כך הורה גדול הדור לפני חמש שנים  -  ודבריו מצאו מסילות את  אלפי לבבות. הציבור התגייס ברבבותיו. היו אנשים שנרעשו מהזכות שיהיה שמם מונח לפניו תדיר ויתפלל עליהם. היו אנשים שהספר הזה  המונח על שולחנו רק ביטא להם את גודל החשיבות שמרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א מייחס לענין. היו כאלו שרצו לזכות להחזיק את הקופה שכל עניי עם ישראל  ניזונים ממנה, שהרי כתוב בחפץ חיים דברים נוראים על חשיבות קופה גמ"כזו. היו כאלו שרצו להיות הגיבורים המבצעים רצונו של הצדיק. 
וכך חתמו 10,000 איש על הוראת קבע של 100 ש"ח לחודש.
ועכשו – כשנקשרות חמש עשרה שנה לקופה – שוב בוקעת זעקה מפיות העניים. הגיעה השנה החמש עשרה, ומה שהתאים לעשר שנים לקופה – לא מתאים כבר היום.
כי בחמש השנים הללו התחולל בקופה מהפך אדירים. מקופה שמחלקת אוכל לרעבים, הפכה הקופה להיות אימפריה שחולשת בשיטתיות על מערכות רבות ומסועפות: הקופה גם מחלקת  כסף ללחם מידי חודש, אבל מעבר לכך –פועלת בעוד ערוצים רבים: 
יש קרנות לחתנים ולכלות, יש קרנות למצוקות, יש קרנות למצבים רפואיים, יש שיתוף פעולה ופרויקטים משותפים עם כל קופות הצדקה המקומיות. 
הצדקה שקופת העיר חילקה לפני חמש שנים אינה הצדקה של היום. ההיקף גדל במאות אחוזים. מקופה עירונית הפכה להיות קופת העיר הכתובת האחת והיחידה של כלל ישראל. 
ושוב כמו אז  - נכנסים הגבאים למרן שליט"א. ומספר השנים המרגש מרחף בחלל האוויר: חמש עשרה שנה לקופת העיר. הם עומדים בחדר ושואלים את עצמם מה יעשה הפעם מרן שליט"א עם הקופה אשר הקים ואשר אהב. 
והאיש הקדוש הזה, גדול הדור שאמר לפני 15 שנה "תפתחו קופה", ואמר לפני 5 שנים "תביאו הוראות קבע של מאה שקלים"-הוא זה שכעת  פוסק "לא מספיקים 100 שקלים כבעבר". 
והוא הוסיף: אנחנו זקוקים שוב - ל10,000 גיבורים, אבל לא מספיק שיתנו 100 ש"ח, אלא כל אחד צריך לתת 180 ש"ח לחודש. הקופה גדלה – הצדקות גדלו". 
וכך נודע כי מרן רבנו הגר"ח שליט"א מבקש לו שוב עשרת אלפים גיבורים שיעמדו לימינו, שיעזרו לשאת את הקופה הזו, להכין לה תשתית חודשית מספקת. 
כך נודע כי מרן מבקש לו רבבת יהודים  שיתרמו יחד עימו מאה ושמונים ש"ח לחודש, כי מאה ש"ח כבר לא יספיקו. הוא, שיסד את הקופה  - מבקש עזרה, מחפש גיבורים שיתמנו לו מחדש. 
כי הרי כל חודש הקופה צריכה להוציא מליונים קבועים. חייבים כנגדם גם צדקה קבועה שנכנסת. 

ברכת הבית 

ובשביל הענין הזה, ושלא כדרכו, נטל הענק שבענקים את קולמוסו, ומעמקי ליבו של גדול הדור הוא רשם וברך את הברכות הגדולות ביותר שיהודי יכול לאחל לעצמו. 
הוא הכין ברכת הבית, בכתב ידו האישי - שאותה תקבל אם רק תצטרף להיות מהתומכים בקביעות, כי אין לך דבר יקר מהבית שלך - להכניס אליו ברכתו האישית של גדול הדור בכתי"ק. 
מרן שליט"א ביקש לא רק לפרסם את ההבטחה, לא רק לצטט אותה בעל פה, אלא לשלוח אותה באופן אישי, בכתב ידו, אל כל תורם קבוע. 
אם רק תזכו - אז ברכת הבית שכתב שר התורה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בכתי"ק תהיה אצלכם בויטרינה, תתפלל את עצמה שוב ושוב, תהיה כמו עמוד הענן מלפני הבית. 
כל מי שמכיר את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א יודע עד כמה אין זה מדרכו להכין ברכות הבית כאלו, עד כמה יש בכך פריצה מכל הגבולות הרגילים, הבטחה עצומה והסטורית עבור כל אחד מהתורמים שיתפסו את מקומם כמחזיקי הצדקה של קופת העיר. 

וכך כתב מרן שליט"א בכתי"ק:

"ברכת הבית. בזכות תרומתכם הקבועה לצדקת קופת העיר – תמלא בתיכם בברכת השם. ותזכו לבריאות איתנה, ואריכות ימים ושנים טובות. ותינצלו מכל מיני צרות. ותזכו לישועות גדולות. חיים קניבסקי."

מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א רשם את כל המילים הללו בכתי"ק במיוחד כדי שהם יגיעו לבית שלך, כשותף עימו בהחזקת הקופה שלו. 
ומי שרואה את ההשתדלות המיוחדת סביב הדבר הזה – מבין שזהו רצונו ובקשתו האמיתית מכל אחד מאיתנו. כי באמת, אין דרך אחרת להחזיק את קופת המליונים הזו בלי עשרת אלפים גיבורים שיבנו את התשתית. 
כשהיתה ברכת הבית מוכנה ומעוצבת - הגיעו גבאי הקופה למרן שליט"א להראות לו את התוצר. מרן שליט"א נטל את ברכת הבית המעוצבת ועיין בה עיין היטב. לבסוף אמר: "חסר רק דבר אחד. חסרה בברכת הבית הזו המילה "בס"ד". 
ואז הוא הוציא עט, עצר, התלבט ושקל: איפה מתאים לכתוב את הבס"ד? בצד ימין? באמצע? והוא הצביע והורה: כאן, כאן צריך לכתוב בס"ד. הוציא עט והוסיף את המילה בס"ד במרכזה של הברכה.
כל מי שמכיר את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א והיה שם בחדר פשוט לא האמין למראה עיניו. איזו חשיבות הוא מייחס לברכה הזו! אין זה טיבו כלל וכלל להתעכב כך. אבל כשמצד אחד מונחת קופת העיר ומצד שני מונחות ברכות מאליפות - זה מספיק חשוב כדי לעשות מה שמעולם הוא לא עושה. 
 
 
התורמים יזכו לא רק בברכת הבית. מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א הורה להמשיך בסדר שנהג לפני חמש שנים. כל תורם ותורם יזכה להרשם - הוא וכל משפחתו - בספר הצדקה, בשמו ובשם אמו. הספרים הללו יונחו על שולחנו של מרן הגר"ח שליט"א בחדר הלימוד שלו, ובכל יום שישי, וכן בכל עת מצוא, יפתח מרן שליט"א את הספרים, יראה את שמותם החביבים של הגבורים שנעמדו לימין הקופה, ויעתיר על הרשומים בתוכו. 
חמש עשרה שנה לקופת העיר זה לא תאריך בעלמא שקשור לאחרים. זה תאריך שמספר על היום שבו הפכת גם אתה להיות שותף. אתה הוא אחד מהגיבורים שהדור צריך להם, שמרן שליט"א מחפש אחריהם. 
כי הקופה הזו היא נשמת אפה של הצדקה בדורנו. כי מי שמניח יסודות, אפילו אם תרומתו היא רק 180 ש"ח לחודש – מעלה עליו הכתוב שנוטל שכר על הצדקה כולה. 
הצדקה הזו היא לא רק חיי העניים, היא חיינו כתורמים. היא לא הסיפור של אחרים, היא הסיפור שלי ושלך. כי לפני שהיא מצילה את העני – היא מצילה אותך, הוא שומרת עליך. 
צדקה תציל ממות ותקרע רוע גזירה, צדקה תביא לך הביתה "בית מלא ברכת השם" ישועות גדולות, תפילות של צדיקים, ושמירה עליונה. 

הדרכות מעשיות

1. בקשת מרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א:  "מי לה' אלי" - שכל אחד יחתום הו"ק קבועה לקופת העיר,  או בכרטיס אשראי, על סך 180 ש"ח לכל חודש לכה"פ למשך שנתיים.

2. כל מי שיחתום הו"ק יקבל לביתו ברכת הבית שכתב מרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א בכתי"ק במיוחד לתרמים אלו.
3. בנוסף יכנסו שמות כל בני המשפחה לספר הגיבורים המונח על שולחן מרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א שיתפלל עליהם בכל יום ו' ובכל עת מצוא
4. איך ניתן להצטרף:
ב. לשלוח אימייל בבקשה לקבלת טופס הצטרפות office@kupat.org
ג.  במוקד קופת העיר שבבית מרן שר התורה רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א, רח' רשב"ם 23 ב"ב. 
ד. במוקדי הקופה: י-ם: רח' מלכי ישראל 11, בר אילן 97, ב"ב: רח' ר"ע 80, רח' ר"ע 130, רח' אהרונוביץ 12, רח' חזו"א 41, רח' שמשון הגבור 7.
ה. בכרטיס אשראי, ניתן להצטרף ולמלאות טופס בטל: 1800-39-47-47  או לשלוח לפקס: -2535225 073
5. תורמי קופת העיר שלהם הו"ק קיימת בסך 180 ש"ח יפנו לקופת העיר ע"מ לקבל לביתם את ברכת הבית המיוחדת  בכתי"ק של מרן שליט"א ולהעביר את  השמות לתפילת מרן שליט"א בכל יום ו'.