₪ 73,210

גויסו מתוך ₪ 300,000

25% Complete

25%

  • 180 תורמים

תרומה ישירה לקרן

100% מהכסף עובר לקרן הספציפית אליה תרמתם

אודות הקרן

לפניכם 4 מיקרים מתוך ה-30 שמתחתנים בחודש אב 

1. יתמות כפולה 

"אבא אל תלך", נחמי עומדת למרגלות המיטה וממררת בבכי חרישי. היא יודעת שאבא מורדם ומונשם, היא יודעת שהרופאים לא נותנים לו שום סיכוי. בעצם, הם לא נתנו לו שום סיכוי מהרגע הראשון שבו נתגלתה המחלה. הגידול היה אלים ופראי וישב במקום קריטי, והרופאים אמרו מיד שזו רק שאלה של זמן... אבל נחמי היתה בטוחה שיקרה הנס. הרי זה לא יכול להיות שלא יהיו להם גם אבא וגם אמא!!
כבר עשר שנים היא יתומה מאם. עשר שנים שאבא אלמן, ומגדל את בנותיו בעצמו. עשר שנים שהוא מנסה להיות גם הרוח החיה בבית, גם עקרת הבית וגם המפרנס. עשר שנים שהם מתמודדים יום יום, יום יום, ולא בקלות. 
אבא עבד קשה והמשכורת היתה הקטנה. הצרכים, בבית שאין בו אמא, גדולים מהרגיל. אבל אבא רצה שהן תגדלנה שמחות. שהבית יהיה מלא חיים ואור, והוא השקיע את כל נשמתו בשביל זה. לא הסכים לשמוע על אישה נוספת, כי פחד שהנישואין יקחו אותו מילדותיו. הוא רצה בשבילן את הכי טוב שאפשר...
והבית היה באמת שמח. בית בלי אמא, אבל היה להן טוב, מסודר, שמור. עד שאבא חלה. הבשורה היתה כל כך מרה וכל כך מפתיעה, שבשבועות הראשונים הן הסתובבו בפנים שחורות, מחכות להקיץ מהזוועה ולראות שהיא רק חלום. 
אבל מצבו של אבא הידרדר במהירות, הוא איבד את היכולת ללכת ולעזור לעצמו, ואחר כך איבד את הראיה. הוא שכב במיטת בית החולים, סובל ומתייסר, אבל כשהילדות באו – הוא הזדקף ודיבר אתן כאילו הוא יכול עדיין לראותן. אחר כך באו רעידות בגלים, והוא בקושי יכול היה לדבר. הן עקבו אחר ההידרדרות הנוראה הזאת בתהום של כאב, ובחרדה איומה...
מה יהיה אחר כך? עכשו, הם עברו לבית האח הגדול, הנשוי, בינתיים. עד שאבא יבריא. אבל אחר כך מה יהיה? אחות אחת נערה ועוד כמה קטנות ממש.... לאח יש משפחה משלו, וגם ככה לא קל לו. 
האם הן תיפולנה עליו לתמיד? זה בלתי אפשרי...
"אבא אל תלך... אתה מוכרח להבריא", נחמי, יודעת שהתפילה שלה היא בערך תפילת שווא, בוכה עד כלות הכוחות. אמא הלכה, וזה היה נורא. עכשו אבא יילך? על מי הן תישארנה, יתומות עגולות וחסרות כל?
ואבא הלך... לוחש מילות חיזוק, יודע שהוא משאיר אחריו בעולם ילדות בלי אב ואם, יתומות.... הוא הלך, והן נשארו בלב הטרגדיה, מנסות לחזק זו את זו. 
והיא הגדולה... הגדולה שבבית. נערה שהגיע זמנה להקים בית בישראל, אבל יש לה אחיות קטנות לגדל...
ועכשו רק אנחנו איתן. רק אנחנו יכולים לעזור לה להינשא בכבוד....

 

2. שבר על שבר 

"הוא יכול ללכת לחיידר", אומרת אמא, ומתכוונת לשמחה'לה. האחים הגדולים מביטים זה בזה. נכון שילד בן שבע – עוד לא יושב שבעה. נכון שהוא לא מחוייב לנהוג מנהגי אבלות. אבל אבא שנפטר – נפטר גם לו... גם הוא כאוב וקרוע, גם הוא אמר קדיש אתמול בהלוויה, ועכשו, כשכל המשפחה יושבת, הוא ילך לחיידר? הוא הוא יעשה שם? 
"כן, ילדים צריכים להיות במסגרת", אומרת אמא. השבר שהושברה רק אתמול שבר עוד יותר את היכולות שלה, שגם קודם היו מעטות למדי. "שמחה'לה צריך להתלבש וללכת לחיידר. הוא לא צריך להיות פה". 
שמחה'לה מביט אין אונים באחים שלו, שלא יודעים מה לומר. הוא מתלבש ויוצא מהבית, אבל לא הולך לשום חיידר. הוא יושב על המדרגות בכניסה, וכל אדם שמגיע לנחם מתעכב אתו רגע. 
אחר כך העבירו אותו לאמנה, כי ראו שאמא לא יכולה לגדל אותו. אחר כך האומנה התפרקה, והוא עבר לאומנה אחרת. אחר כך הזוג שאסף אותו עבר לגור בחו"ל, והוא שוב נדד. 
אבא נשאר בבית העלמין. אמא – הולכת ויורדת, וכבר לא מבינה מושגים בסיסיים. היא עסוקה לחלוטין בעצמה ובצרותיה, ולא רואה בכלל קשיים שיש גם לאחרים. 
ועכשו הוא עומד להתחתן... עומד להקים בית, בעזרת השם, ולהתחיל סוף סוף לחיות. עד היום, מאז גיל שבע שבו התייתם, הוא לא באמת חי. הוא גרר את החיים, סחב את הזמן, עבר ממקום למקום, נדד, הורחק, נעזב וננטש. החיים לא האירו לו פנים. 
שלא נהיה שם אתו? שנשאיר אותו לקפוא בקור ובבדידות גם עכשו, על סף השינוי שהוא מייחל לו כבר חמש עשרה שנים?

 

3. ההורים נעלמו 

"פאאאח - - - - פאאאאאאח - - -  פאאאאח" רייזי קופצת מהמיטה שלה ורצה לחדר השני. מה הקולות האיומים האלה? מה הבכי הזה? היא מוצאת את אמא שלה עומדת ליד ארון הבגדים הגבוה, מטיחה את הראש בדופן, ובוכה מרה. רייזי עומדת כהלומת רעם. 
"אמא, אמא!" היא רואה שההטחות לא פוסקות, ומנסה למשוך את אמא משם. מה יכולה ילדה קטנה בת עשר לעשות כשהיא פוחדת שעוד רגע הראש של אמא יתבקע, וגם אמא לא תהיה לה? לא מספיק שאבא נעלם?
"אבא שלך הלך!" אומרת אמא בקול מוזר, רטוב מדמעות, ומטיחה את הראש עוד פעם. "אני לא מאמינה שזה קורה לי. לא מאמינה! יש לנו בית הרוס! לי, לי – שהייתי הילדה הכי מוצלחת בכתה! שהייתי הנערה הכי מוכשרת בסמינר! פאאאח". 
רייזי בוכה גם היא, ולא מצליחה להפסיק את אמא מהדיבורים המשונים האלה, וגרוע מזה – מההטחות האיומות ההולכות וגוברות. במצח של אמא נהיה כתם אדום בוער, לוהט, ואמא ממשיכה ללא הרף. רייזי מתארגנת ברגע וטסה לשכנים ממול... השכנה היא כמו דודה גדולה ואהובה, כבר לא צעירה, ילדיה כולם נשואים והיא עוזרת לא מעט לדיירים האחרים בבנין, שרובם משפחות מרובות ילדים. עכשו היא נוקשת על הדלת בפראות. מאוחר בלילה, אבל אין ברירה...
אבל גם השכנה הטובה שראתה לא מעט בחייה – לא יודעת מה לומר. היא מנסה לדבר על ליבה של האם, וללא הועיל. כשדם מתחיל לנטוף מהמצח היא מזעיקה עזרה רפואית, ואמא של רייזי נלקחת למחלקה מיוחדת בבית החולים... מחלקה שאי אפשר אפילו לבקר שם...
עולמה של רייזי נחרב בפעם השניה. 
מאז, היא התגלגלה בכל מיני מקומות, שבורה ובודדה. ילדה שאבא שלה נטש את הבית ואת הדת, ואמא שלה התפרקה נפשית. חיים רצופי סבל, ועכשו סוף סוף יש לה סיכוי לחיים חדשים - - -
האם נהיה שם, עבורה? האם נעזור לה לבנות בית שלם ועגול שהיא כה משוועת אליו? האם נעזור לה להתמסר לחיי תורה, ולסייע לאברך הנושא אותה לאישה?
אנא, אחים...

 

4. מסירות נפש 

 "בת כמה את?" בעלת החנות מרימה עיניים, ומביטה בפליאה בנערה שמולה. היא נראית כל כך צעירה!
"את מסכימה לקבל אותי לנסיון – בלי שאלות?" שואלת הנערה באומץ לב. "אני אעבוד פה שלושה ימים, בהתנדבות, מחמש וחצי עד תשע וחצי. אחרי שלושה ימים כאלה תחליטי אם את רוצה אותי פה, ואני אענה לך על כל השאלות. מבטיחה". 
מנהלת החנות לא שמעה מימיה הצעה כזאת. אבל היא מוכנה לנסות... הנערה עבדה שלושה ימים, והמוכרות לא שבעו מלהלל אותה. חרוצה, דייקנית, עם טעם נהדר. יודעת איך לעזור ללקוחות לבחור אריגים, להחליט כמה הן צריכות... עובדת מושלמת. 
"בת ארבע עשרה וחצי", היא עונה ומשפילה עיניים. "אבל ההורים שלי במרכז קליטה. אני קלטתי את העברית, הם לא. הם שם, בלי פרנסה, אני חייבת לעזור להם! בבוקר אני לומדת, גרה בפנימיה, ובערב חייבת לעבוד"
"אבל אסור לי להעסיק מישהי כל כך צעירה..."מנהלת החנות במבוכה גדולה. היא לא יודעת שמחכות לה ארבע שנים של צפייה בנערה המיוחדת הזאת, שככל שהיא גדלה היא נעשית עדינה יותר, אצילית יותר, מסורה יותר. נערה שמחזיקה את הוריה על כתפיה, ועובדת סדיר עבורם... נערה שהוריה לא יכולים להגיש לה שום עזרה, וכשהיא עומדת בפני בנית הבית שלה, בעזרת השם, היא חושבת רק עליהם, ואיך תפרנס אותם הלאה...
אין לה כלום לעצמה! שנים היא עובדת, ואין לה גרוש.. הכל עבורם! ועכשו, עכשו אנחנו נעזור לה... 
עכשו הגיע הזמן שעם ישראל יקום ויסייע לגיבורה הזו להינשא, כי גם הוריה וגם הוריו עדיין במרכזי קליטה, לא מסוגלים להתערות בחיים כאן בארץ, אין להם כל, ורק אנחנו יכולים להקים את החתונה הזו על תילה!

 

פרשנו כאן לפניכם 4 מקרים מתוך ה-30 שמתחתנים בחודש זה. כמותם, ועוד יותר גרועים מהם,

ישנם עוד 26 חתנים וכלות שמתחתנים החודש, ואין להם את המינימום לחתונה.

העלון הזה הוא הזעקה שלהם  

אנא, אל תתעלמו!!

 

תורם אנונימי

תרומה בסך ₪ 216

התקבלה בתאריך 20.09.2017

תורם אנונימי

תרומה בסך ₪ 416

התקבלה בתאריך 20.09.2017

תורם אנונימי

תרומה בסך ₪ 600

התקבלה בתאריך 20.09.2017

תורם אנונימי

תרומה בסך ₪ 458

התקבלה בתאריך 19.09.2017

תורם אנונימי

תרומה בסך ₪ 433

התקבלה בתאריך 19.09.2017

תורם אנונימי

תרומה בסך ₪ 216

התקבלה בתאריך 19.09.2017

תורם אנונימי

תרומה בסך ₪ 100

התקבלה בתאריך 19.09.2017

דוד ויפעת קורן-כץ

תרומה בסך ₪ 72

התקבלה בתאריך 18.09.2017

תורם אנונימי

תרומה בסך ₪ 250

התקבלה בתאריך 14.09.2017

בנימין פרייס

תרומה בסך ₪ 360

התקבלה בתאריך 12.09.2017

Deborah Azogui

תרומה בסך ₪ 416

התקבלה בתאריך 12.09.2017

יוסף עמר

תרומה בסך ₪ 100

התקבלה בתאריך 11.09.2017

לא נמצאו עידכונים

תחומי פעילות נוספים של קופת העיר

חלוקת ביגוד

קופת העיר מייבאת ביגוד איכותי, ומקיימת חלוקה לנזקקים בצורה מכובדת

חלוקת מזון

חלוקת מזון הוא אגף לוגסטי ענק ממנו יוצאים עשרות טון מוצרים לחלוקה למשפחות

גיוס לקרנות פרטיות

מערך ענק של גיוס תרומות לקרנות פרטיות, יתומים, מקרים רפואים, חתונות

סיוע קבוע למשפחות

סיוע קבוע לכ7000 משפחות מכל רחבי הארץ, שאין באפשרותם לגמור את החודש

סיוע למשפחות

סיוע לאלפי משפחות בבגדים, צעצועים - ומזון- חלקות חבילות מזון בחגים ובאופן קבוע